1ומלבד השופטים האלה עוד היו בישראל שני שופטים אחרים, עלי הכהן ששפט את ישראל ארבעים שנה, ושמואל הנביא שלא נזכרו בכתוב השנים ששפט את ישראל, ואני אחקור עליו בספרו, והיה א"כ כל שופטי ישראל בכלל חמש עשרה. והנה יספר הכתוב ששנים עשר מהם מתו מיתה טבעית ביד השם, והשלשה הנשארים מתו מיתה מקרית, ששלשתם המיתו עצמם לא שימיתם אדם, והם אבימלך שבהלחמו עם בני תבץ בספ' סי' ט' נ"ג - נ"ד השליך אשה עליו מן המגדל פלח רכב ותרץ את גלגלתו, וקרא אז לנער נושא כליו שלף חרבך ומותתני וידקרהו נערו וימת, ושמשון שבהיותו בידי פלשתים שם ט"ז אחז בעמודי הבית ויפול הבית על הסרנים ועל עם פלשתים ומת שם עמהם ידיו רב לו, ועלי הכהן שבהיותו יושב על הכסא שמואל א' ד' י"ח כששמע שנשבה ארון האלהים על ידי פלשתים נפל מעל הכסא אחרונית ותשבר מפרקתו וימת. וזכור תזכור ג"כ שלא היה בכל השופטים האלה איש ריב ואיש מדון לאלהים ולא עובד ע"ז, וכלם היו אנשים צדיקים וטובים, זולתי אבימלך שהרג אחיו להשתרר על ישראל, וגם זה עשה קודם היותו שופט. ועוד תדע שלא היו בימי השופטים אשר בספר הזה כי אם שלשה נביאים, האיש האלהים שזכר ואז"ל שהיה פנחס וגדעון שהיה נביא כמו שאוכיח במקומו ודבורה אשה נביאה. הט אזניך ובספר רביעי ב"ה אודיעך כמה ממלכי ישראל ויהודה היו רעים וחטאים לה' מאד, וכמה מהם מתו מיתה מקרית בידי אויביהם, עם היות ביניהם נביאים הרבה. ובעבור שאני יחסתי השופטים האלה איש על שבטו, ונמצאו בזה לחז"ל דברים מסופקים, ראיתי להעריך פה עליהם, ואומר שבמסכת סוכה דף כ"ז ע"ב בפרק הישן תחת המטה העירו על זה: ת"ר מעשה בר' אליעזר ששבת בסוכתו של רבי יוחנן בר אלעאי בקסרי ואמרי לה בקיסרין, הגיע חמה לסוכתן לתוכה, אמר ליה מהו שאפרוש עליה סדין? אמר ליה אין לך שבט ושבט שלא העמידו ממנו שופט, הגיע חמה לחצי סוכה, א"ל מהו שאפרוש עליה סדין? א"ל אין לך שבט ושבט מישראל שלא יצאו ממנו נביאים, שבט יהודה ושבט בנימין העמידו מלכים על פי הנביאים ע"כ. ופירש רש"י שם ז"ל, אין לך כל שבט ושבט וכו', השיאו לדבר אחר, כדקאמר לקמן שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו. שלא העמיד שופט מושיע את ישראל, אותן שהיו מימות יהושע עד שנולד שמואל שמשח שאול למלך, יהושע מאפרים, אהוד מבנימין, גדעון ממנשה, הרי מבני רחל. שמשון מדן, ברק מקדש מנפתלי, הרי מבני בלהה. אבצן זה בועז מיהודה, עלי מלוי, תולע מיששכר, אילון זבולני הרי אלו מפורשין, אבל עתניאל ויפתח ושמגר ויאיר ועבדון לא ידעתי שמות שבטיהן, ומשמעון וגד ואשר לא מצאתי מפורש ע"כ. ואפלא מהרב איך נסתפק בעתניאל בן קנז מאיזה שבט היה? כי הוא היה אחי כלב ומשבט יהודה היו שניהם, והנה נסמך הרב בזה על דעת הדרש סוטה פ"א דף י"א ע"ב שאמרו שהיה עתניאל אחיו של כלב בן אמו ולא היה בן אביו, כי היה כלב בן יפונה ועתניאל היה בן קנז. אבל כפי הפשט כבר הסכימו כל המפרשים שהיה קנז אבי אביהם והיו מתיחסים אליו, ולכן נקרא ג"כ כלב בן יפונה הקניזי, ושניהם אחים היו, והלא אב אחד להם, וא"כ עתניאל משבט יהודה היה. ואמנם יאיר הגלעדי ויפתח הגלעדי מפאת ארצם ידענו שהיו ממטה מנשה כי ארץ הגלעד נתנה לחצי שבט המנשה בנחלה, וכמו שהרב עצמו גזר שהיה גדעון וברק מנפתלי בעבור היות ארצותם מנחלת השבטים ההם, כי היה ברק מקדש נפתלי, והיה גדעון מאביעזר שהיה בנחלת מנשה, באותו דרך עצמו ראוי שנגזור ביאיר ויפתח, אחרי היותם מגלעד שהם משבט מנשה. וכן כתב הרב בפירושו לספר מלכים שאין דרך לדעת שבטיהם כי אם מפאת ארצותם. ואמנם שמגר בן ענת אמרתי אני שהיה כהן לפי שנתיחס על ענת עיר הכהנים או אבי אביהם, וכמו שאמר בירמיהו א' א' מן הכהנים אשר בענתות, ושלמה המלך אמר אל אביתר מלכים א' ב' כ"ה ענתות לך על שדך וגו', כי היו הכהנים נקראים ענתות וכן ענת, אולי היה על שם אביהם או על שם עירם. ואמנם עבדון בן הלל הפרעתוני אמרתי שהיה משבט אפרים, וההכרח אשר לזה אצלי והראיה המורה עליו היא שאמר הכתוב בספ' סי' י"ב ט"ו שנקבר בפרעתון בארץ אפרים, והנה א"כ פרעתון היה מארץ אפרים ועבדון נקרא פרעותני, והוא המורה שהיה משבט אפרים ומארצו. הנה אם כן כפי פשט הכתובים ידענו השופטים האלה כל אחד מאיזה שבט היה, והם כפי מה שזכרתי בזכרונם, ולא ידעתי למה נסתפק בו הרב. ואמנם מה שנסתפק במאמר החכם שלא היה שבט ושבט בישראל שלא העמידו ממנו שופט, למה שלא מצא משמעון וגד ואשר שופטים, צדקו בזה דברי הרב, אבל משבט ראובן לא מצינו גם כן שופט ולא התעורר אליו הרב:
